‫צילום: דניאל צ’צ’יק – מה אתה עושה בימים אלה ? יש לי ערוץ יוטיוב שאליו אני מעלה קליפים של חומרים מקוריים וקאברים שהקלטתי עם קונטרבס ועוד כל…

אקסל תלמר, גורו של מעצבים, חושב שהעיצוב מת ושהחדשנות היא קשקוש. כדי שהמעצבים יצדיקו את עצמם, הוא אומר ל”מוסף כלכליסט”, הם צריכים להפסיק לשרטט כיסאות יפים ולמצוא דרכים להציל את העולם ,

מדע הנוירו־כלכלה הצעיר מאפשר לסרוק את מוחו של אדם ולגלות איזה משקיע הוא, איזה צרכן הוא ואם כדאי לתת לו משכנתה. בעולם השיווק כבר מחכים ליום שבו יוכלו להפסיק לשאול אותנו ולשווק לכל אחד מוצרים ישירות דרך האונה

אחרי שקתרין היברט פוטרה, היא בחרה לעזוב הכל, לנדוד בין בתים נטושים ולאכול את מה שהיא מוצאת בפח. במפתיע, היא מצאה בפח יופי של אוכל, וגם כמה תובנות על הבזבוז המשווע של חברת השפע. שלא במפתיע, יצא מזה רב־מכר

גרטשן רובין הקדישה שנה מחייה לנסות את כל ההמלצות המעשיות לשיפור מצב הרוח ורמת האושר. בסוף יצא מזה ספר הדרכה, שהפך לרב־מכר היסטרי בארצות הברית. וכן, היא אומרת בראיון למוסף “כלכליסט”,

חואה־שי הוא הכפר העשיר ביותר בסין, שעוטף את תושביו בהרבה כסף ובתמורה לוכד אותם במלכודת דבש ושולל מהם את האפשרות להחליט איפה הם גרים ומה המטרות שלהם בחיים. ביקור ביישוב שמעורר מחשבות על מהי איכות חיים, ועל מה אנשים מוכנים לוותר כדי ליהנות ממנה

חואה־שי הוא הכפר העשיר ביותר בסין, שעוטף את תושביו בהרבה כסף ובתמורה לוכד אותם במלכודת דבש ושולל מהם את האפשרות להחליט איפה הם גרים ומה המטרות שלהם בחיים. ביקור ביישוב שמעורר מחשבות על מהי איכות חיים, ועל מה אנשים מוכנים לוותר כדי ליהנות ממנה

מתיו קרופורד הגיע לצמרת האקדמיה האמריקאית ובגיל 34 כבר ניהל מכון מחקר גדול בוושינגטון. אבל אז הוא עזב הכל, פתח מוסך לאופנועים וגילה שעבודת כפיים מציעה מה שאי אפשר למצוא במשרד – סיפוק, אתגר מחשבתי, וכן, גם פרנסה טובה. ההארה הזו נהפכה לרב־מכר ענק ולאג’נדה סדורה: זה הזמן לחזור לחשמלאות, לנגרות ולאינסטלציה

אחסון המידע במקומות חיצוניים, בידיים זרות, הוא אמנם חלק מתהליך המזעור והייעול של עולם המחשוב, אבל הוא גם מחיה את הריכוזיות, אחרי שנים של ביזור ודמוקרטיזציה של עולם המחשוב. הוא מעביר לגורמים מעטים המון כוח ושליטה אדירה

בעצם, לא העם — אני. יותר מדי אנשים, ביותר מדי מקומות, מתייחסים לאמצעי התקשורת בלשון נקבה יחידה. “מדיה חברתית”, “מדיה עוינת”, “מדיה חדשה”. אבל מדיה הם רבים, זהו הריבוי של המדיום, לא צורת הנקבה שלו. מדיום אחד, הרבה מדיה, ולא מדיום אחד וחברתו המדיה… מי שלא מבחין בין יחיד לרבים, שלא יכתוב באמצעי התקשורת. כלומר במדיה. השימוש במדיה כנקבה הוא שיבוש, והוא נשמע רע — בעיקר אם הוא נועד להתקשטות במילה לועזית הנשמעת אינטליגנטית. בפועל, זהו נזם זהב באף חזיר